תביעה שהגישו חברי קיבוץ חניתה נגד קרן ההשקעות הסינית באלט ויז’ן חשפה מדיניות גורפת של הממשלה הסינית: איסור מוחלט על כל השקעה חדשה בישראל. הקיבוץ תובע פיצויים בסך כ-11 מיליון דולר לאחר שהקרן סירבה לממש את האופציה החוזית שלה לרכישת מניות הקיבוץ שנותרו במפעל עדשות חניתה.
העסקה המקורית#
בשנת 2021 רכשה באלט ויז’ן 74% ממניות עדשות חניתה, יצרנית עדשות תוך-עיניות לשימושים רפואיים, תמורת 35 מיליון דולר. מתוך הסכום, 25 מיליון דולר הועברו ישירות לחברי הקיבוץ ו-10 מיליון דולר הושקעו במפעל. ההסכם כלל אופציית רכישה עבור יתרת המניות של הקיבוץ, בשווי של כ-9.5 מיליון דולר.
בעקבות הרכישה הראשונית, חלקה של באלט ויז’ן גדל לכ-80% באמצעות שני סבבי דילול. הסבב הראשון הזרים 7 מיליון דולר נוספים, וסבב שני בסך 8 מיליון דולר תוכנן בהמשך.
הסכסוך#
בדצמבר 2024 מימשו חברי הקיבוץ את אופציית הרכישה, בציפייה שבאלט ויז’ן תרכוש את יתרת מניותיהם. במקום זאת, ליו יושיאו — מנהלת הקרן שהפכה למנכ"לית המפעל בפועל מאז מרץ 2025 — שלחה מכתב למאיר עוז, ראש הקהילה בקיבוץ, ובו סירבה להשלים את העסקה.
ההסבר של ליו היה ישיר: מאז פרוץ הלחימה באוקטובר 2023, הממשלה הסינית סיווגה את ישראל כאזור “קטגוריה אדומה בסיכון גבוה”, מה שאוסר בפועל על כל השקעה סינית חדשה במדינה. היא ציינה שבתנאים אלה הקרן אינה יכולה להמשיך ברכישה.
ליו גם קראה לקיבוץ להתמקד בהישרדות המפעל במקום בסכסוך על המניות, והזהירה שהחברה מתמודדת עם “משבר תפעולי” המחייב “מיקוד מלא”.
מפעל בקשיים כלכליים#
המצב הכלכלי של עדשות חניתה מצייר תמונה קשה. במהלך שלוש השנים האחרונות צבר המפעל הפסדים מצטברים של כ-15 מיליון דולר וחובות בנקאיים בסך כ-4 מיליון דולר. עד מרץ 2025 הצטמצמו יתרות המזומנים של החברה לכ-100,000 דולר בלבד.
חברי הקיבוץ טוענים שהם הודרו בפועל מהחלטות ניהוליות, כאשר הדירקטוריון אינו פעיל וכל השליטה התפעולית נמצאת בידי מינויי באלט ויז’ן. מצדם, חברי הקיבוץ אומרים שהם “זקוקים נואשות לכספים בעקבות מלחמת חרבות ברזל” ושהמתקן “דורש סיוע לשיקום”.
הקפאת ההשקעות הסינית בישראל#
החשיפה שסין סיווגה את ישראל כאזור סיכון גבוה להשקעות חשובה הרבה מעבר לסכסוך הבודד הזה. בעוד שהסחר הדו-צדדי בין סין לישראל ממשיך — ומגיע לכ-20 מיליארד דולר בשנה — החלטתה של בייג’ינג להקפיא השקעות חדשות מסמנת שינוי משמעותי ביחסים הכלכליים.
סיווג זה בא בעקבות המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, ומתיישב עם דפוס רחב יותר של זהירות סינית כלפי ישראל. בחודשים האחרונים, סין גם הזהירה חברות מקומיות מרכישת מוצרי סייבר ישראליים ונתקלה בשאלות בנוגע להשתתפות סינית בפרויקטי תשתית ישראליים.
איסור ההשקעות יוצר קשיים מיוחדים לחברות וקהילות ישראליות שנכנסו להסכמים עם שותפים סיניים לפני שינוי המדיניות. מצבו של קיבוץ חניתה ממחיש בבירור בעיה זו: עסקה שנכרתה בתקופה נוחה יותר נתפסת כעת בין התחייבויות חוזיות למציאות גיאופוליטית.
התיק ממשיך להתנהל.
מקור: כלכליסט
