באירוע חסר תקדים, הכנסת אירחה כנס בנושא “חיזוק יחסי ישראל-סין וציון חג האביב” — הפעם הראשונה שחג האביב הסיני צוין בפרלמנט הישראלי מאז קום המדינה. האירוע, ביוזמת שגרירות סין, אורגן בשיתוף פעולה עם ח"כ אכרם חסון (תקווה חדשה) ושגריר סין ד"ר שיאו ג’ון-ג’נג, בהשתתפות כל הסגל הדיפלומטי הסיני.
אלא ששבחיו הנלהבים של הח"כ לתמיכה הסינית הנטענת בישראל עוררו ביקורת חריפה מצד מומחים המתעדים תיעוד שונה בתכלית.
טענותיו של ח"כ חסון#
במהלך הכנס ובדברים שנשא בפני מליאת הכנסת, הודה חסון בפומבי לסין על שהייתה “בין המדינות הבודדות שגינו את הרצח ואת מה שנעשה ב-7 באוקטובר,” וטען שסין “תמכה בנו ועמדו לצידנו.” חסון הלך רחוק יותר ותיאר את סין כאחת המדינות שלא “אפשרה” ל-20,000 עובדיה לצאת מישראל, ואף הציע שסין תעביר את שגרירותה לירושלים.
המציאות המתועדת#
לפי טוביה גרינג, חוקר מודיעין סייבר ועמית מחקר במרכז ישראל-סין למדיניות במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), הטענות הללו “הופכות על ראשן את המציאות המתועדת של התנהלות סין במשבר החמור ביותר של ישראל מזה דורות.”
581 ימי שתיקה#
גינויה החד-משמעי הראשון של סין לטבח 7 באוקטובר התרחש רק ב-10 במאי 2025 — 581 ימים לאחר הפיגוע. מדובר היה בראיון מוקלט מראש עם שגריר שיאו לפודקאסט ישראלי קטן באנגלית. זה היה אירוע מבודד, בסביבה מבוקרת, לאחר 18 חודשים שבהם סין גינתה שוב ושוב את ישראל בפורומים בינלאומיים.
פעולות דיפלומטיות נגד ישראל#
רשימת הפעולות של סין מאז 7 באוקטובר 2023 מציירת תמונה שונה בתכלית מטענות חסון:
- פברואר 2024: היועץ המשפטי של משרד החוץ הסיני טען בבית הדין הבינלאומי (ICJ) שאלימות פלסטינית נגד ישראל אינה טרור אלא “מאבק מזוין לגיטימי” ו"זכות בלתי ניתנת לערעור."
- יולי 2024: משרד החוץ הסיני אירח משלחת רשמית של חמאס ל"שיחות פיוס," ומעניק לארגון הטרור לגיטימציה בינלאומית.
- הצבעות באו"ם: בכל פורום במועצת הביטחון, מועצת זכויות האדם והעצרת הכללית, סין דחפה החלטות נגד ישראל ולחצה ל"הפסקות אש ללא תנאי."
- ספטמבר 2025: ראש הממשלה נתניהו האשים בפומבי את סין בניהול קמפיין תקשורתי ו"מאבק לגיטימציה" נגד ישראל יחד עם קטאר.
פרשת נעה ארגמני#
שגרירות סין דחתה בקשות חוזרות ונשנות לסייע בשחרורה של נעה ארגמני, חטופה ישראלית שאמה סינית. למרות פניות מצד משפחתה ובקשה ישירה מראש הממשלה נתניהו, נציגים סינים טענו שארגמני היא רק “חצי סינית” באמצעות אמה וסירבו לנקוט פעולה משמעותית.
אנטישמיות בפלטפורמות סיניות#
שגרירת ישראל היוצאת בבייג’ינג, אירית בן-אבא, אישרה שגל האנטישמיות והתכנים האנטי-ישראליים בפלטפורמות הסיניות היה בחירה פוליטית מכוונת מלמעלה. היא ציינה שבייג’ינג “הכתיבה מסרים ביקורתיים חריפים בכל פלטפורמה אפשרית” בזמן ש"מאות פוסטים של השגרירות והקונסוליות צונזרו." לדברי בן-אבא, אם בייג’ינג הייתה רוצה לעצור את ההסתה, היא הייתה יכולה — כי השיח הציבורי בסין “מפוקח, מונחה ומכוון.”
השגרירות גם לא הזכירה לעולם ארבעה אזרחים סינים שנרצחו על ידי חמאס ב-7 באוקטובר.
שאלת העובדים#
הנרטיב סביב 20,000 עובדי הבניין הסינים מורכב יותר ממה שחסון הציג. אמנם סין לא פינתה את עובדיה — שנוכחותם המשיכה מנעה את קריסת ענף הבנייה — אך במקביל סירבה לשלוח עובדים נוספים למרות צורך דחוף, ואסרה כל השקעה חדשה בישראל.
יוזמת “בית ישראל”#
תוצר אחד של אירוע הכנסת היה ההכרזה של איציק משה, איש עסקים ישראלי-גאורגי ושותף של ח"כ חסון, על תוכניות לפתוח “משרד ייצוג” בסין באמצעות ארגון הדיפלומטיה הציבורית בית ישראל. היוזמה, שמטרתה “לספר את הסיפור הישראלי,” תפעל מחוץ לפיקוח משרד החוץ — שבעבר היו לו חיכוכים עם פעילותו של משה בגאורגיה.
גרינג מצביע על החשש הברור: “מה תרוויח סין בתמורה, מעבר לערוץ לא מפוקח נוסף שעוקף את הפיקוח הממלכתי ופועל באמצעות אליטות עשירות.”
הסולידריות של טייוואן — בניגוד מוחלט#
בזמן שסין הפנתה לישראל כתף קרה, טייוואן הפגינה סולידריות מלאה — ניגוד בולט שצוין לעתים קרובות בתקשורת הישראלית:
- טייוואן הדליקה את מגדל טייפה 101 לתמיכה בישראל אחרי 7 באוקטובר
- טייוואן תרמה תרומות נדיבות לעורף הישראלי, כולל דרך מגן דוד אדום
- טייוואן העניקה מלגות לסטודנטים ישראלים שנעקרו ממתקפות טילים
- טייוואן מימנה תשתיות רפואיות בקהילות ישראליות
כפי שציין הדיווח של ynet: “לעומת סין שהפנתה לישראל כתף קרה, טייוואן הפגינה סולידריות מלאה עם ישראל ואף המחישה זאת בתרומות נדיבות לעורף הישראלי.”
ניתוח אסטרטגי#
גרינג מאפיין את ההתחממות הדיפלומטית האחרונה של סין — כולל אירוע הכנסת — לא כהתעוררות מוסרית אלא כ"ריאליזם עסקאתי סיני." ניצחונות ישראל בשדה הקרב, נפילת אסד, השחיקה של חיזבאללה והעימות עם איראן שינו את האזור באופן שלא שיתף פעולה עם התסריט הסיני.
שיטת “לכידת האליטות” מתועדת היטב: מטרה מחוקקים בפרופיל נמוך עם מעט אוריינות סינית, אירוח ארוחות ערב מפוארות בבית השגריר, מחוות צנועות לעיר הולדתו של הח"כ, והפיכת המחוקקים הללו ל"שגרירי ידידות" שחוזרים על נקודות הדיבור של בייג’ינג בכנסת.
“יחסים יציבים אסור שייבנו על שקרים,” מסכם גרינג. “אם הדיפלומטים הסינים, ואם כבר בעניין גם המחוקקים הישראלים, רוצים יחסים טובים יותר, עליהם לעבוד למען היום והמחר, בלי להמציא היסטוריה של סולידריות שמעולם לא הייתה.”
מקורות: ynet (איתמר אייכנר), Discourse Power (טוביה גרינג)
