ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי סיים ב-26 בפברואר ביקור מדינה היסטורי בן יומיים בישראל, במהלכו חתמו שתי המדינות על 16 מזכרי הבנות (MoUs) בתחומי בינה מלאכותית, סייבר, חקלאות, פינטק, חינוך, ניידות עובדים ושיתוף פעולה תרבותי. הביקור העלה רשמית את היחסים הדו-צדדיים למעמד של “שותפות אסטרטגית מיוחדת לשלום, חדשנות ושגשוג”.
ההסכמים המרכזיים#
16 מזכרי ההבנות מכסים מגוון רחב של תחומים המשקפים את עומק הקשר ההודי-ישראלי:
- בינה מלאכותית וסייבר: מסגרת שיתוף פעולה כללית ב-AI ומכתב כוונות להקמת מרכז מצוינות סייבר הודי-ישראלי בהודו, עם דגש על חוסן דיגיטלי, AI ותרגילים משותפים.
- חקלאות: הסכם דגל להקמת מרכז החדשנות ההודי-ישראלי לחקלאות (IINCA), שיופעל במשותף על ידי ICAR ההודי ומשא"ב הישראלי. המרכז יתמקד בחקלאות מדויקת, השקיה מבוססת לוויין, הדברה משולבת וטכנולוגיות לאחר הקטיף, לצד 20 מלגות מחקר משותפות.
- חינוך: מזכר הבנות בין משרדי החינוך על קידום החינוך באמצעות בינה מלאכותית, הכולל שיטות הוראה חדשניות והכשרת מורים.
- שירותים פיננסיים: מערכת התשלומים הדיגיטלית UPI של הודו תקושר לתשתית התשלומים הישראלית להעברות כספים חוצות גבולות, לצד הסכם שיתוף פעולה בפינטק ורגטק.
- ניידות עובדים: התחייבות לקליטת עד 50,000 עובדים הודיים בישראל במהלך חמש השנים הקרובות.
- חילופי תרבות: תוכנית תלת-שנתית (2026–2029) הכוללת מוזיקה, תיאטרון, מחול, אמנות חזותית ופסטיבלים, וכן חילופים אקדמיים בין אוניברסיטת נלנדה לאוניברסיטה העברית בירושלים.
- תחומים נוספים: חיפוש גיאופיזי, דייג ואקוואקולטורה, בוררות מסחרית, פיתוח מורשת ימית וסריקת אופקים לחיזוי אסטרטגי.
הצהרות משותפות#
בנאומו במלון המלך דוד בירושלים לאחר טקס החתימה, תיאר ראש הממשלה בנימין נתניהו את הביקור כ"קצר אך פורה ומרגש מאוד", והוסיף כי שתי המדינות עובדות על “תוכניות קונקרטיות” וכי פגישה נוספת בין מנהיגי המדינות תתקיים בהודו.
מודי הודה לכנסת, שם נשא נאום היסטורי, ואמר כי הדריכה מחודשת על “אדמתה ההיסטורית והמעוררת השראה של ישראל” הייתה רגע מרגש עבורו. הוא הקדיש מדליה שקיבל מיושב ראש הכנסת ל"1.4 מיליארד הודים ולידידות בין הודו לישראל".
“ידידות זו בנויה על יסודות עמוקים של ערכים דמוקרטיים והומניים,” אמר מודי. “הקשרים שלנו עמדו במבחן הזמן. היום קיבלנו החלטה היסטורית להעלות את השותפות ארוכת השנים שלנו לשותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את שאיפות שני העמים שלנו.”
סחר חופשי ומסדרון IMEC#
מודי הכריז כי שתי המדינות ישלימו בקרוב הסכם סחר חופשי חדש, כאשר סבב המשא ומתן הראשון כבר התקיים בניו דלהי. הוא גם ציין כי השיחות עסקו בקידום מסדרון הכלכלה הודו-מזרח תיכון-אירופה (IMEC), יוזמת תשתיות גדולה שהושקה ב-2023 ומטרתה לחבר את הודו לאירופה דרך מדינות המפרץ וישראל באמצעות מסילות ברזל, ספנות, אנרגיה ורשתות דיגיטליות. ישראל ממלאת תפקיד מפתח כנקודת מעבר במסדרון הצפוני של IMEC, כאשר נמל חיפה משמש כמוקד להעברה מאוניות לרכבות לעבר אירופה הים-תיכונית.
מאבק בטרור ושלום אזורי#
שני המנהיגים הדגישו את עמדתם המשותפת בנושא מאבק בטרור. “שנינו הסכמנו שאין לטרור מקום בעולם, ללא קשר לצורתו או ביטויו,” אמר מודי. “נמשיך לעמוד כתף אל כתף נגד הטרור ותומכיו.” הוא הוסיף כי הודו תומכת במאמצים לקידום השלום בעזה ותמשיך בדיאלוג ושיתוף פעולה עם מדינות באזור.
מודי תיאר את הביקור כ"אבן דרך חשובה," וציין כי היחסים בין ישראל להודו ממשיכים להעמיק בתחומי ביטחון, חקלאות, מים, פיתוח ותעסוקה, מונעים בעיקר על ידי שיתוף הפעולה בין העמים של שתי המדינות.
מקור: גלובס
