בשנת 2014, סקר Global 100 הראשון של ליגת האנטי-דיפמציה (ADL) חשף ממצא מפתיע: 53% מתושבי דרום קוריאה החזיקו בעמדות אנטישמיות — יותר מפי שניים מהממוצע העולמי של 26%, והרבה מעבר לשכנות האזוריות כמו יפן (23%) וסין (20%). הציון של דרום קוריאה מיקם אותה קרוב יותר לאיראן (56%) מאשר לשאר מזרח אסיה. עשור מאוחר יותר, התמונה השתנתה באופן דרמטי.
הזעזוע של 2014#
סקר ה-Global 100 המקורי של ADL סקר יותר מ-53,000 אנשים ביותר מ-100 מדינות, ומדד הסכמה עם 11 סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים. ציון האינדקס של 53% בדרום קוריאה היה אחת מהתוצאות הבלתי צפויות ביותר. רוב הנשאלים הסכימו שליהודים “יש יותר מדי כוח בעולם העסקים”, שהם “נאמנים יותר לישראל מאשר למדינה שלהם”, ושיש להם “שליטה מופרזת בענייני העולם”.
כפי שציין סטיבן דני ואחרים ב-The Diplomat באותה עת, מדובר היה בפרדוקס: מדינה כמעט ללא אוכלוסייה יהודית וללא היסטוריה של רדיפת יהודים פיתחה סטריאוטיפים אנטישמיים מושרשים עמוקות. הציון של דרום קוריאה עלה על אינדונזיה (48%) והתקרב למדינות מזרח תיכוניות מסוימות, למרות שאין לה טענות גיאופוליטיות דומות.
עשור לאחר מכן: עדכון 2025#
ה-ADL פרסם את נתוני ה-Global 100 המעודכנים בינואר 2025, בהתבסס על סקרים שנערכו בין יולי לנובמבר 2024. התוצאות מספרות סיפור של מסלולים מתפצלים:
- דרום קוריאה: ירידה מ-53% ל-45% (שיפור של 8 נקודות)
- ממוצע עולמי: עלייה מ-26% ל-46% (כמעט הכפלה)
- אסיה בכללותה: עלייה מ-22% ל-51%
- אינדונזיה: עלייה מ-48% ל-96% מזעזעים
דרום קוריאה מדורגת כעת במקום ה-62 מתוך 103 מדינות שנסקרו ובמקום ה-9 מתוך 17 באסיה — מה שמציב אותה מתחת לממוצע העולמי בפעם הראשונה. ה-ADL מעריך שכ-19.9 מיליון דרום קוריאנים עדיין מחזיקים בעמדות אנטישמיות, אך קו המגמה נע בכיוון הנכון.
מי מחזיק בעמדות אלה?#
הפילוח הדמוגרפי חושף דפוסים חשובים. מבחינת גיל, הפער בולט: רק 34% מבני 18–34 בדרום קוריאה הסכימו עם סטריאוטיפים אנטישמיים, לעומת 55% מבני 50 ומעלה. קבוצת הגיל 35–49 נמצאה באמצע עם 37%. הבדלי מגדר היו מתונים, עם 48% בקרב גברים ו-42% בקרב נשים.
אולי המפתיע ביותר הוא נתוני ההשכלה: עמדות אנטישמיות נשארו יציבות בכ-45% בכל רמות ההשכלה — יסודי, תיכוני ועל-תיכוני. בניגוד למדינות רבות בהן השכלה גבוהה יותר מתקשרת עם פחות דעות קדומות, הסטריאוטיפים על יהודים בדרום קוריאה חוצים רקעים השכלתיים.
שורשים תרבותיים: הערצה וסטריאוטיפים#
היחסים של דרום קוריאה עם התרבות היהודית מורכבים ופרדוקסליים. תרגומים קוריאניים של התלמוד היו רבי מכר קבועים, ו"חינוך יהודי" ו"סודות ההצלחה היהודיים" הם ז’אנרים פופולריים בחנויות ספרים קוריאניות. אך ההערצה הזו לעיתים קרובות מתהפכת לסטריאוטיפ קנאי — אותן תכונות שמשובחות כחוכמה יכולות להיות מוצגות מחדש כערמומיות או השפעה מופרזת.
מספר גורמים תרבותיים מזינים את הדפוס. הקריקטורות והכתבים של רי וון-בוק, שסדרתו הפופולרית תיארה יהודים כשולטים בפיננסים העולמיים, הכניסו תאוריות קונספירציה לקהל רחב. נוף התקשורת התחרותי ביותר של קוריאה מגביר לעיתים נרטיבים של “כסף יהודי”. קהילת הנוצרים האוונגליסטים החזקה במדינה מביאה תערובת של פילו-שמיות מקראית וסטריאוטיפים תיאולוגיים ישנים יותר. ואידיאולוגיית המינג’וק (민족), הלאומיות האתנית הקוריאנית, יוצרת מסגרת של “אנחנו והם” שיכולה להעצים חשדנות כלפי זרים נתפסים.
צעדים חיוביים#
למרות התמונה המורכבת, דרום קוריאה נקטה צעדים משמעותיים למאבק באנטישמיות ולבניית קשרים עם העולם היהודי:
- באוגוסט 2021, דרום קוריאה הפכה למדינה האסייתית הראשונה שאימצה את הגדרת ה-IHRA לאנטישמיות, מה שמסמן הכרה רשמית בבעיה.
- בעקבות ה-7 באוקטובר 2023, ציונים נוצרים דרום קוריאנים פתחו את מוזיאון השואה הראשון במדינה, במטרה לחנך את הציבור על ההיסטוריה והסבל היהודי.
- קהילה יהודית קטנה אך צומחת של כ-2,000 איש (לפי דוח מחלקת המדינה האמריקאית ל-2023) נתמכת על ידי בית חב"ד שהוקם בסיאול ב-2011, יחד עם מקווה ושירותים דתיים סדירים.
- ישראל ודרום קוריאה מקיימות יחסים דיפלומטיים מאז 1962, עם שיתוף פעולה הולך וגובר בתחומי הטכנולוגיה והביטחון.
מבט קדימה#
הפער הדורי בנתונים של דרום קוריאה מעניק סיבה לאופטימיות זהירה. צעירים קוריאנים, מחוברים יותר לעולם וחשופים לנקודות מבט מגוונות, נוטים באופן משמעותי פחות לאשר סטריאוטיפים אנטישמיים מאשר הוריהם וסביהם. אם המגמה תימשך, שיעור האנטישמיות בדרום קוריאה עשוי לרדת עוד ככל שמבנה האוכלוסייה משתנה.
במקביל, המגמות העולמיות נעות בכיוון ההפוך. התקופה שלאחר ה-7 באוקטובר ראתה זינוק בעמדות אנטישמיות ברחבי העולם, כאשר הממוצע האזורי באסיה יותר מהכפיל את עצמו. השיפור של דרום קוריאה על רקע זה ראוי לציון — ושווה לחקור אילו לקחים ניתן ליישם במקומות אחרים.
מקורות: The Diplomat, ADL Global 100, Combat Antisemitism Movement, Tablet Magazine
