נשיא קוריאה הדרומית לי ג’ה-מיונג הצית סערה דיפלומטית ב-10 באפריל כששיתף ברשת X סרטון מחשבון פרו-פלסטיני שטען כי חיילי צה"ל “עינו ילד פלסטיני וזרקו אותו מגג”. משרד החוץ הישראלי הגיב בגינוי חריף, והאשים אותו בזלזול בשואה בערב יום השואה והזיכרון.
מה לי שיתף — ומה באמת קרה#
הסרטון ששיתף לי פורסם במקור על ידי המשתמש “Jvnior” ברשת X — חשבון המוכר בתכנים אנטי-ישראליים שסומן שוב ושוב על ידי מנגנון ה-Community Notes של הפלטפורמה בגין הפצת טענות מטעות.
הסרטון עצמו אמיתי, אך הכיתוב שנלווה אליו — לא. לא מדובר בילד שעונה. הסרטון מתעד אירוע מ-19 בספטמבר 2024 בעיירה קבאטיה, ליד ג’נין בגדה המערבית. על פי דיווח ynet, כוחות מיוחדים של צה"ל פשטו על מבנה בעיירה בחיפוש אחר מבוקשים. ארבעה חמושים על הגג פתחו באש לעבר הלוחמים, שהשיבו אש וחיסלו אותם. לאחר סיום הפעילות, תועדו חיילים דוחפים את הגופות מהגג — כשאחד הלוחמים בועט בגופה לפני שנפלה.
דובר צה"ל הגדיר את האירוע בזמנו כ"אירוע חמור שאינו עומד בקנה אחד עם ערכי צה"ל" ופתח בחקירה. חדשות 13 אישרו את הדיווח. דובר הבית הלבן ג’ון קירבי תיאר את הצפייה בסרטון כ"מטרידה מאוד" ואת ההתנהלות כ"בזויה ולא מקובלת".
דבריו של לי וההשוואה לנשות הנחמה#
בפוסט הראשוני, לי כתב שעליו לבדוק את אמיתות הסרטון ולהעריך אילו צעדים ננקטו. אך לאחר מכן העלה השוואה היסטורית נפיצה:
“רצח בזמן מלחמה אינו שונה מעניינים שאנו מתמודדים איתם, כגון שעבוד נשות הנחמה בכפייה, וטבח העם היהודי.”
ההשוואה לנשות הנחמה — נשים קוריאניות שנכפה עליהן עבדות מינית בידי הצבא הקיסרי היפני במלחמת העולם השנייה — נושאת משקל עצום במזרח אסיה. מדובר בטראומה מכוננת עבור קוריאה ופצע דיפלומטי פתוח בין סיאול לטוקיו עד היום. לי למעשה חיבר את אחד האירועים הטראומטיים ביותר בהיסטוריה הקוריאנית לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בפוסט המשך, לי הכיר בכך שהאירוע כלל גופה ולא אדם חי, וכינה זאת “נחמה קטנה, אם אפשר לקרוא לזה כך בכלל”. הוא הדגיש כי יש לקיים את המשפט ההומניטרי הבינלאומי בכל נסיבות וכי כבוד האדם הוא ערך “שאינו ניתן למשא ומתן”.
ישראל מגיבה בחריפות#
משרד החוץ הישראלי פרסם הצהרה חריפה ברשת X, בה כינה את דבריו של לי “בלתי מקובלים” וראויים ל"גינוי חריף".
המשרד ציין כי לי הסתמך על “חשבון מזויף” המוכר בהפצת “דיסאינפורמציה אנטי-ישראלית”, ושהוא החיה אירוע משנת 2024 ש"נחקר לעומקו וטופל". הוא האשים את לי בזלזול ברצח יהודים — תוך ציון מפורש של התזמון, בערב יום השואה והזיכרון.
בהצהרה נכתב כי במהלך האירוע המקורי, החיילים נחשפו ל"איומים ישירים ומיידיים על חייהם", ונשאלה השאלה מדוע לי לא אמר דבר על “המחבלים שהיו במרכז האירוע הזה” או על “מתקפות הטרור האחרונות של איראן וחיזבאללה נגד אזרחי ישראל”.
לפי סיקור Times of Israel, השפה הדיפלומטית הייתה חריגה בחריפותה עבור יחסים דו-צדדיים שבדרך כלל מתאפיינים באדיבות.
לי מכפיל#
לי לא נסוג. בפוסט נוסף בתגובה לביקורת הישראלית, הוא הביע אכזבה מכך שישראל “לא הפגינה אף פעם רפלקציה על הביקורת של הקהילה הבינלאומית כלפי פעולותיה הבלתי הומניטריות והבלתי חוקיות בינלאומית, שגרמו לסבל עצום”.
הוא הוסיף: “למען זכויות אדם אוניברסליות ולמען האינטרסים הלאומיים של הרפובליקה של קוריאה, עליי לעבוד קשה יותר למצוא דברים שאני יכול לעשות”.
הקשר פוליטי#
לי ג’ה-מיונג נכנס לתפקיד נשיא קוריאה הדרומית בעקבות ההתמוטטות הדרמטית של קודמו, יון סוק-יאול. בדצמבר 2024 ניסה יון להטיל משטר צבאי, הודח על ידי הפרלמנט, ובפברואר 2026 נגזר עליו מאסר עולם.
לי, מנהיג אופוזיציה פרוגרסיבי ששרד ניסיון דקירה ב-2024, איתת על כיוון מדיני חדש. נכונותו לאתגר את ישראל בפומבי — ולהשתמש במסגרת נשות הנחמה — מעידה על כך שקוריאה הדרומית בהנהגתו עשויה לנקוט עמדה קולנית יותר בסוגיות זכויות אדם במזרח התיכון.
עבור הקהילות האסייתיות בישראל, עימות דיפלומטי זה מהווה תזכורת לאופן בו הסכסוך מהדהד בפוליטיקה של מזרח אסיה ובזיכרון הקולקטיבי, ומחבר טראומות היסטוריות מתקופת הקולוניאליזם היפני לאירועים בהווה.
הערה על המקורות#
סיפור זה סוקר באנגלית בהרחבה על ידי סוכנות הידיעות הטורקית אנאדולו (AA), שסיפקה את הדיווחים הראשוניים המפורטים ביותר. חשוב לציין ש-AA פועלת תחת ממשלת הנשיא ארדואן ותועדה כמשקפת באופן שיטתי את הנרטיב הפרו-חמאסי של אנקרה. טורקיה מארחת בגלוי מנהיגי חמאס ומגדירה את הארגון כ"תנועת התנגדות". סיקור בעברית של הפוסט של לי הופיע גם ברשת החדשות יפא, כלי תקשורת פלסטיני המתאר עצמו כ"מכסה חדשות מפלסטין הכבושה" ומדווח באופן עקבי מנקודת מבט פלסטינית. מאמר זה מסתמך בעיקר על כאן חדשות, Times of Israel, ynet, Korea Herald ו-Korea JoongAng Daily לדיווח מאוזן.
